כשאנשים מתחילים משפטים ב”מכירים את הבקרים האלה, ש…?”- תמיד יש הנהון של הזדהות, אבל אין באמת הכרה: הבקרים באים בלי הקדמה. פותחים עיניים בוקר אחד אל הרעשים החזקים מדי מהרחוב, אל אור מוזר שמדגיש כדורי אבק מסתלסלים בחדר, ותמונות מהסרט של הלילה שעבר מתמוססות אל תוך שדה הראיה. תחושה של […]

ולא, לא בגלל שהוא משחק הומו.
בגלל שהוא פשוט משחק מדהים.
אם עוד לא ראיתם, פשוט תראו.
(מילק)
ואחרי הפוסט הנוגע הזה של גיאחה, אני מבינה שגם אני עשיתי לי ערב זכרון פרטי עם הסרט הזה הלילה.